אמביציית הפלטינה של ז'אן פול גוטייה בוערת כבר למעלה מ-40 שנות יצירה, ומתפשטת על מאות חנויות ברחבי העולם, ועתה אפשר לומר כמעט בכל תחומי הלייף סטייל. גוטייה, שאפילו לא למד אופנה, לא חלם על כזו הצלחה - "פשוט עשיתי את מה שאני אוהב לעשות, בלי חלומות ובלי אספירציות", הוא מספר בראיון בלעדי ל"ליידי גלובס".

לא מעניין אותו מה נכון, או איזו מגמה הולכת לכבוש את השוק. כבר כנער הוא החל לשרבט במחברתו עיצובים של בגדים ופנטזיות. הוא הקיא אותם היישר אל הדפים, בלי מסננים או פילטרים, בלי להתחשב במה יתפוס עכשיו ומה לא. שיטת העבודה הזאת היתה ונשארה סוד ההצלחה שלו. גם היום, כשהוא נושק ל-60, הוא עדיין מסרב להתחשב בטרנדים המתחלפים ובביקושים. הוא פשוט עושה מה שבא לו, והוא עושה את זה לא רע.

גוטייה הוא הכי לא אנדרסטייטמנט. העיצובים שיוצאים תחת ידו גדושים בפרטים, הוא לא פוחד משימוש בצבע, מעושר טקסטורות. ועם זאת, התוצר אף פעם לא מוגזם. הוא תמיד נכון ועכשווי.

כיאה לכל מעצב אופנה, גם הוא שולח זרועות לתחומים נוספים של לייף סטייל, ובימים אלה ממש משיק קולקציית רהיטים חדשה בעיצובו, כשיתוף-פעולה עם חברת Roche Bobois (לבית פיטרו הכט).

- מה ההבדל מבחינתך בין עיצוב בגדים לרהיטים?

"אני מאוד טוב בלהלביש, אני אוהב את זה. אז אני פשוט מלביש את הרהיטים, מלביש את הבית. ההשראות הן אותן השראות. את יכולה לזהות את המוטיבים שדומיננטיים בבגדים שלי גם על גבי הרהיטים שעיצבתי עכשיו ל-Roche Bobois, אם זה פסי המלחים שכל-כך מזוהים איתי, הפונפונים האדומים או הטאטו, הכול מגיע מאותו מקום. ההבדל היחיד הוא שבמהלך העבודה אני יכול לתקוע כמה סיכות שאני רוצה בספה והיא לא תתלונן, בעוד שעם דוגמנית שלא אכלה כל היום הסיפור הוא קצת שונה".

- מה יותר מרגש אותך - לפגוש ברחוב אישה שלובשת שמלה בעיצובך, או להיכנס לבית עם שידה או מראה בעיצובך?

"כשאני פוגש אנשים שלובשים או מרהטים את ביתם עם העיצובים שלי אני מתרגש כמו ילד, ולו רק בגלל שהם מבינים למה התכוונתי. זה לא משנה אם זו שמלה או כורסה. אם אנשים שילמו כסף בעבור הפריטים שלי, כנראה עשיתי משהו נכון".

- והבית שלך מרוהט בגוטייה?

"בבית יש לי אוסף של רהיטים וחפצים מכל העולם. אני מאוד אוהב להסתובב בעולם, לחוות אותו. ברגע שהקולקציה החדשה שלי תגיע לחנויות - בטח שאקח כמה רהיטים אליי הביתה".

- לחלק גדול מהפריטים בקולקציה מצורפים גלגלים קטנים שהופכים אותם לניידים. מאחורי זה מסתתרת אהבת נדודים, או שזה נעשה בשם הפרקטיות בלבד?

"גם השראה וגם פרקטיות. גם מוטרף וגם שימושי. במשך תקופות ארוכות בחיים מצאתי את עצמי מבלה הרבה זמן על מזוודות, עד שהן הפכו להיות חלק ממני, זאת הסיבה שהפכתי את המזוודה לשידה. איחדתי כמה מזוודות ביחד לכדי שידה אחת. לגבי הגלגלים, הם מאפשרים לשנות ולעצב את הבית מחדש שוב ושוב. אפשר בקלות לפתוח או לסגור את ראש המיטה או את הדלתות המתקפלות של ארון הבגדים, או לשנות לחלוטין את סדר הכריות של הספה ולשנות לה את הלוק לגמרי. הכול מודולרי, הכול בתזוזה ובשינוי מתמיד. נוודות היא בעצם אחת מההשראות לקולקציה".

- מטיוליך הרבים בעולם, איזו עיר הכי מסעירה אותך?

"פריז היא אהבתי הגדולה. נולדתי וגדלתי בעיר הזו, אני חי אותה ונושם אותה ומרגיש אותה בנימים שלי. היא כמו מאהבת. למרות שאני אוהב גברים, אני מעריץ נשים".

- יש מישהי שהיא בעיניך התגלמות הנשיות כולה? המאהבת המושלמת?

"קתרין דנב. היא גם אישה וגם מאוד צרפתייה. זה שילוב שאי-אפשר להתווכח איתו".

ומה דעתך על האישה מספר 1 בצרפת, קרלה ברוני, שמרבה ללבוש בעיקר דיור?

"גברת ברוני סרקוזי היא אישה יפה וחכמה, והיא לא צריכה עצות ממני לגבי סטייל. מה שהיא לא תלבש, היא תיראה מדהים".