במטבחו של דן ליברמן - מעצב גופי תאורה, תלויה מנורה מאולתרת, המורכבת מכלי זול לסכו"ם, שליברמן הרכיב בתוכו נורה ותלה הפוך מהתקרה. "הסנדלר הולך יחף", הוא מחייך.

לפני כשלוש שנים הוא סיים את לימודיו בבצלאל במחלקה לעיצוב תעשייתי, ומאז הוא עוסק בעיצוב גופי תאורה. לצד המנורה שאלתר, תלוי מודל של שנדליר, שנמצא עדיין בתהליך עבודה ודוגמאות למספר גופי תאורה שעיצובם הושלם לא מכבר. על השולחן מונח דגם של עבודתו הראשונה - 'אדם' - פרויקט הגמר שזיכה אותו בפרס התאחדות התעשיינים ופרס מייזלר לעיצוב מצטיין בבצלאל. הוא מרים את הדגם ומסביר על אודות חוליות הנירוסטה שמרכיבות אותו, על המחברים המיוחדים שקושרים בין חלקיו ועל היכולת להזיז את המנורה בחופשיות או לקבע אותה על פי הצורך.

"העיסוק שלי בגופי תאורה החל בשנה האחרונה בבצלאל", הוא מספר, "ואני אפילו לא יודע להסביר איך זה קרה ולמה". עד שהתחיל ללמוד עיצוב, ליברמן עסק בנגרות, עבד בנפחייה, למד גרפיקה ממוחשבת ושרטוט והגיע לבצלאל כשבאמתחתו ניסיון במגוון של מיומנויות. כך נבנתה גם תפיסת העולם שלו כמעצב. ליברמן, בן 35, מסביר כי על הרצף שבין עיצוב לשם הדקורציה לבין עיצוב פונקציונאלי, הוא קרוב יותר לפרקטיות, כעיקרון מנחה.


 

 

 

זה מתחיל מתקע, חוט ובית מנורה

"אני לא מצייר ולא בונה פסלים. האסתטיקה קיימת, כמובן, אבל הצורך הוא לא פחות חשוב. הרבה פעמים קורה שמעצבים מתכננים גוף תאורה במחשב, שאין לו כל קשר למציאות. הם לא מבינים את המשמעות של להעביר חוט בחשמל. מבחינתי, הנוסחה הראשונית בתהליך העיצוב היא תקע, חוט, בית מנורה ונורה. אלה ארבעה אלמנטים שתמיד חייבים להיות שם, כל השאר מגיע אחר כך".

עם תום לימודיו בבצלאל החל ללמד במחלקה לעיצוב המוצר במכון אבני, שם בילה כשנה, מתוך מחשבה לפנות לעיצוב רהיטים, אולם מהר מאוד התברר לו שהמשיכה לגופי תאורה לא מרפה. זמן קצר לאחר מכן החל לעבוד ב'קמחי תאורה' - שם תכנן עשרות גופי תאורה, רובם נעשו על פי סקיצה של אדריכלים ויועדו לבתי מלון וחנויות. אחרי הקילומטראז' שצבר בתקופה זו, ליברמן שוב עוסק בעיצוב ואת עבודותיו ניתן למצוא בימים אלו ברשת 'יאיר דורם'.

הקולקציה 'Ringlamp' היא אחת מעבודותיו האחרונות. מדובר במנורה כדורית, אשר עשויה מעשרות טבעות מתכת מצופות זהב, כשהאור הבוקע ממנה יוצר משחקי תאורה מעניינים מסביב, בצורת טבעות.

את השנדליר התלוי בסטודיו שלו הוא מקווה להשלים בקרוב. הרעיון מאחורי השנדליר מושתת, לדבריו, על שילוב בין הקלאסיקה של נברשות עתיקות לבין שימוש בחומרים מודרניים ועיצוב בקווים נקיים. גם פיסת בד, שמונחת על שולחנו, עומדת להפוך בקרוב לגוף תאורה מעוצב. ליברמן אומר שהוא מנסה למצוא בה את הצורניות.


 

 

מאמין בצורות

"אני חושב שמה שמנחה אותי בעיצוב, לאורך השנים, הן הצורות", הוא מוסיף. "לכאורה, העבודות יוצאות מאוד שונות זו מזו, אבל מבפנים, הן כולם עוסקות בצורות. צורה וטכנולוגיה - זה מה שמנחה אותי. כמו שבגרפיקה אומרים שעיגול תמיד עובד וכמו ש-לה קורבוזיה השתמש באדריכלות בצורות יפות, במשולש, בפירמידה, בעיגול - אני מאמין בצורות. והמטרה שלי היא לא להמציא את הגלגל מבחינה צורנית, אלא להשתמש בצורות עצמן ולעשות עימן מניפולציות מעניינות".

ליברמן מצר על כך, שחרף העובדה שמוצרים מעוצבים הפכו לנגישים, אין עדיין מודעות מספקת לערך המוסף של גופי תאורה מעוצבים. "רוב האנשים עדיין מעדיפים להשקיע בריהוט, אך יסתפקו בגוף תאורה סטנדרטי וזול", הוא אומר. "לצערי, עדיין רבים לא מבינים עד כמה תאורה תורמת ליצירת האווירה בחדר, לפחות כמו ספה, וזה חבל. תאורה נכונה וגוף תאורה נכון הם חלק מהפרטים שעושים את הסביבה למעניינת יותר".

 

מתוך: מגזין DO