בתקופה הפרה היסטורית החומר התגלה כחומר אטום בפני נוזלים, ועל כן שימש לכלים לשתייה.

מאוחר יותר, השימוש בחומר התרחב לחדרי האמבטיה בגלל אותה תכונה בדיוק.

הצורך בחומר אטום לנוזלים בולט במיוחד בצורך זה, ועל כן במהלך השנים נעשו שינויים בחומר עד ליצירת סוגים שונים ומעוצבים של אריחים אשר בנוסף ליעילותם כאטומים בפני נוזלים – תורמים לעיצוב החדר. מאמר זה יסקור את מקורותיה של הקרמיקה, יציג את יתרונותיה וחסרונותיה ויציג את השימושים העיקריים בחומר.

היסטוריה:
בניגוד לאריחי שיש או אבן, אריחי הקרמיקה המעטרים את חדרי האמבטיה שלנו מיוצרים בצורה מלאכותית, שבה יוצרים בסיס לאריח מחרס דחוס, מצפים את האריח בזיגוג וצבע ולאחר מכן מחממים

את האריח בתנור. ההליך הזה יוצר אריחים עמידים בפני מים שאינם סופגים נוזלים – תכונה ההופכת את הקרמיקה ליעילה לריצוף מתקני ספא, בריכות וכדומה. מידת העמידות בפני מים ושחיקה של האריח, תלויה באופן ייצורו. ישנם אריחים הנוצרים בתהליך שריפה כפול, שבו האריח עובר זיגוג רק בתום השריפה השנייה.