שיפוץ הדירה שתכננה האדריכלית אסנת ברוקמן לבעלת בית שוחרת צבעוניות, היה עבורה סוג של הרפתקה שונה. התוצאה: למרות הססגוניות וצירופי צבע לא מקובלים בעליל, מדובר בחלל אוורירי ומעודן, ללא כל תזזיתיות או תחושת עומס

.

מבט מהמבואה

 

דלת כניסה צהובה היא רק פתיח לחגיגת הצבע שמאפיינת את עיצוב הדירה, השוכנת על מורדותיו המערביים של הכרמל בחיפה. הדירה היא דירת ילדותה של רותי, בעלת הבית, אשר שבה  אחרי שנים להתגורר בה ועם שיבתה החליטה לרענן את חזותה באמצעות שיפוץ

 

 את תכנון השיפוץ ועיצוב הפנים ביצעה האדריכלית אסנת ברוקמן, ואת תהליך התהוותו מגדירות השתיים כחווייתי ולא בכדי. רותי, שמעידה על עצמה שהיא "פריקית של ואן גוך מגיל אפס" ומאחוריה שנות עיסוק בתחום האוצרות, רצתה כמובן לשוות לדירתה את הצבעוניות החביבה עליה,  אך עבור אסנת, זו הייתה "סטייה חדה" מהקו המאופק ואפילו מינימליסטי שמאפיין את שפתה המקצועית

.

 

כך או אחרת, למראה הדירה המשופצת אין ספק שהתהליך החווייתי הניב הכלאה מדויקת של שני הסגנונות: למרות שימושי צבע נועזים וצירופים לא מקובלים בעליל, אין בדירה כל תחושת עומס או תזזיתיות, ועם כל צבעי הקשת השזורים בעיצוב מדובר בתכנון מושכל שהצליח לשמר עידון חזותי וזרימת חלל נקייה ואוורירית.

 

השינויים המבניים בוצעו בהתאם לפרוגראמה שהגדירה צורך בחדר עבודה עם כניסה נפרדת, כאשר הסלון, חדר השינה ומרפסת חזיתית שפונה לים נותרו כפי שהיו במקור, ויתר השטח אורגן מחדש (ראה שרטוט התכניות לפני השיפוץ ואחריו.

המטבח הפתוח והמרווח שוכן מול הסלון, מעברו השני של מסדרון החוצה את חלל הדירה. שטחו מוגדר/תחום באמצעות דלפק אכילה גבוה המתקבל כפינה עצמאית נעימה, ותכנונו בצורת האות ח' תוך שילוב יחידות תחתונות בלבד משמר תחושת מרחב ומעניק משטח עבודה נדיב ונוח. תכני הצבע מופיעים בחזיתות בעלות גון ירוק עז- צבע בתנור- וחיפוי הקיר, ששולב רק מעל הכיריים, נעשה באריחי גרניט פורצלן זהים לאריחי הריצוף שבתוכם הוטבעו מסגרות קרמיקה צבעוניות של האמנית רחל צמיר. יחידה נוספת שאינה נראית התמונה היא יחידת קיר גדולה ובהירה המשמשת למגוון צורכי אחסון. תכנון ועיצוב מטבח: פטריק ממטבחי "פוטרט" גופי תאורה מעל הדלפק:"הזית".

 

בדירה של אחרי השיפוץ ישנה חלוקה ברורה לאגפים ומסדרון המוביל מהמבואה מהווה ציר התנהלות מרכזי החוצה את חללה לרוחבו ומסמן אותם: האגף הפרטי- חדר שינה, חדר רחצה וחדר עבודה, ממוקם בסופו בעומק החלל וחלליו הינם חללים סגורים.

 

האגף הציבורי- מטבח, סלון ושירותי אורחים, ממוקם בחלקו הקדמי כמרחב אחד המשתרע משני עבריו של המסדרון, כך שלמרות היותו פתוח אזוריו מוגדרים במידה ראויה.

 

בצדו הפונה לים שוכן חדר המגורים ובצדו השני המטבח, שדלפק אכילה גבוה בפתחו מגדיר- תוחם אותו. במסגרת השיפוץ חודשו גם הפתחים- חלקם הורחבו בהתאם לשינוי המיקומים של החללים השונים, וכולם הותקנו במסגרות פרופיל אלומיניום בלגי בגון טבעי.

 

חלל הפנים מתגלה כמרחב פתוח, נקי ומואר, שאכן מעניק רקע הולם לתכנים האסתטיים ייחודיים של רותי: לפריטי אספנות שהיא מלקטת בקפידה, להערכה שהיא רוחשת לעבודת יד אמנותית, לחיבתה לחפצים- יפים וחדשים לצד נוסטלגיים ולעתים אף ביזאריים משהו, ויותר מכל לאהבת הצבע שלה

 

 בתוך כך המסגרת החומרית של האגף הציבורי מתונה יחסית- קירות בגון צהבהב בהיר וריצוף באריחי גרניט פורצלן בגון אפור, אך באגף הפרטי מזומנת הפתעה, כשהריצוף הסולידי מתחלף באריחי קרמיקה צהובים בגון חלמון ביצה וחילוף הצבעים מדגיש היטב את מעבר האגפים.

 

בתפירת שפת הצבע של הבית סייעה אליזבט שמחי, אמנית צבע המתמחה ביצירת מסיכות ססגוניות, ו"הגרעין הקשה" שלה נגזר מהנוף הסביבתי, מהצמחייה הירוקה של הואדי, מהים ומהחול. ואכן, בתוך קשת צבעי הבית נוכחותם של גוונים אלה דומיננטית.

 

כך, למשל, לצד הגוון הצהוב שמקבל את פני הבאים כבר בדלת הכניסה, דלתות הפנים שהן הדלתות המקוריות של הדירה נצבעו בגון ירוק, ששולט גם בעיצובו של המטבח המרווח. חללו תוכנן בתצורת האות ח' עם יחידות תחתונות בלבד עשויות מ.ד.פ. צבוע בתנור והקיר חופה בטיח, כאשר מעל הכיריים שולבו בו אריחי הריצוף ובתוכם כפרט דקורטיבי שובצו מסגרות קרמיקה חינניות של האמנית רחל צמיר.

 

 את היחידות התחתונות, שבולטות בגונן העז, תגברה ברוקמן עם תוספת של יחידת קיר גדולה בגון שמנת המספקת שפע של מקום אחסון ו"מיתון" לצבעוניות, וכעוד ניואנס של עיצוב חף ממקובלות ניצבים במרכז החלל כיסא מסוגנן ופח מתכת גדול

.

בחדר השינה,ארון הקיר הוותיק שהיה בדירה חודש בצורה מקורית: החזיתות התחתונות נותרו כשהיו- זכוכית ווילונות, והעליונות נצבעו בגון תכלת. החגיגה צבעונית בחלל זה משתפת גם את המצעים, שבהתאם לשפת העיצוב האישית אינם נבחרים כמערכות תואמות

 

חלל המגורים הוא קומפוזיציה המגלמת היטב את הממד האישי השזור בדירה. צירופי צבעים יוצאי דופן ואוסף אקלקטי של פריטים חדשים וישנים המצטרפים לאמירה אסתטית לא שגרתית, כזו שרק תכנים אישיים מובהקים יכולים ליצור. את מאוויי הצבע של רותי השכילה ברוקמן לאזן ולעדן, וכך, לדוגמה, ספה אדומה לצד כורסה ורודה כששטיח פרסי ישן מבית ההורים אינם יוצרים כאן כל דיסוננס ויזואלי, כי אם מצטרפים להרמוניה בעלת עניין שונה.

 

חדרי השינה והעבודה אינם שונים במהותם- צבעוניים ומוקפדים כשפת הבית כולו ודבר בהם אינו אקראי. חלק מפריטי הריהוט הם פריטים חדשים שנרכשו במסגרת העיצוב המחודש, ואחרים הם כאלה שהתקבלו בירושה ועברו טיפול לחידוש חזותם, דוגמת פינת האוכל שנצבעה בלבן מיושן וכיסאותיה רופדו מחדש.

 

אף ארון הקיר הוותיק שבחדר השינה קיבל מתיחת פנים, כשחלקו העליון נצבע בגון תכלת וחלקו התחתון נותר כשהיה במראה רומנטי עם חזיתות זכוכית ווילונות

.

חדר העבודה הממוקם בעומק החלל עם כניסה נפרדת שתוכננה בו בהתאם לדרישת הפרוגרמה, מגלם היטב את שפת הבית בעיצובו האישי ובגווניו הססגוניים שחוברים לצמחייה הירוקה שנחשפת מבחוץ

 

בהתאם להגדרות הפרוגרמה נפרץ בחדר העבודה פתח כניסה, ולצבעוניות המאפיינת את עיצובו החם והמזמין מצטרפת הצמחייה שנחשפת מבעד לחזיתות הדלת השקופה.

 

אי אפשר לסכם את האמירה המיוחדת שמציגה הדירה בלי להתייחס לספרים הרבים שנמצאים בכל אחד מחלליה- בחדר העבודה כמובן, בשתי גומחות שתכננה ברוקמן לצורך זה בחלל המגורים, ואף בחדר השינה- כשהם מהווים רובד משמעותי נוסף בצופן האסתטי שמאפיין אותה, רחוק מכל "חוקיות" מקובלת כזאת או אחרת